הוא שיטה בפסיכותרפיה המסתייעת בבעלי חיים שמטרתו לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם.
הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לאיש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים ,זהו יתרון לאנשים אשר סובלים מבעיות תקשורת או שפה.
בעלי החיים נמצאים במצב אקטיבי בו הם יוצרים ביטחון ואמון .המגע והקשר עם המטופל ומקבלים אותו ללא כל תנאי וכך למעשה ניתנת הזדמנות יוצרים ביטחון אישי למטופל לחוות הזדמנות לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.
הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל על מנת ליצור קרבה איננו מצריך שימוש במילים.
אוכלוסיות יעד
שיטה זו מתאימה לטיפול בילדים ונוער בעלי קשיים התהגותיים ורגשיים.
כגון:
הפרעות קשב והיפראקטיביות, הפרעות חברתיות, קשיי תקשורת, שיתוק מוחין, נכויות, שיקום, טראומה וכדומה
לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לאנשים בעלי תסמונות מתוך ה-ספקטרום האוטיסטי
ולהקל עליהם בתקשורת עם הסביבה.
קשר בין בעלי החיים והאדם
מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבעלי חיים באה לידי ביטוי הן בן האדם
ביחסי הגומלין לבעלי חיים שונים ,חשיפה לבעל חיים והן בהקשר הטיפולי.
כאשר לבעלי החיים יש את היכולת להגביר את ההרגשה הטובה של האדם ובכך למעשה נוצר תהליך שמעורר שחרור פנימי של חומרים במערכת חיסון (אנדורפינים) מה שמשפר את ההרגשה הכללית של המטופל.
היחסים עם בעלי-החיים מאופיינים בקביעות, דבר משמעותי ליחסים טיפוליים, והם מאפשרים גילוי של רגשות גם בזמנים בהם לא היה מקובל להפגין אותם מול אדם אחר.
מערכת היחסים עם בעל-החיים מאפשרת למטופל לחוש אוהב ונאהב, מאפשרת לו להפיג את בדידותו, דורשת ממנו לקבל אחריות ומעלה את הערך העצמי שלו.
קשר טיפולי
שיטת הטיפול משתנה בהקשר למטרות הטיפוליות אליהן מכוון הטיפול, כאשר הטיפול הוא שילוב של מספר גורמים:
מטפל, מטופל ,הדרכת הורים וחיה המתאימה לאופי הטיפול הנדרש.
בהתאם לכך , קיימים סוגים שונים של טיפולים:
טיפול סביל, פעיל והאנשה.
אופיו של הטיפול יכול להתבצע הן באופן פרטני והן בקבוצות.
טיפול ישיר באמצעות בעלי החיים אשר מטרתו היא לאפשר יצירת קשר בסביבה ולימוד של התנהלות הדדית לצד בעלי החיים ובכך למעשה מוציא האדם חלקים משמעותיים מעולמו הפנימי על בעלי החיים שהוא אחד מהתהליכים המרכזיים שעליהם מושתת הטיפול בעזרת בע"ח .
המטפל מזהה את רגשותיו של המטופל באמצעות דיבור על רגשותיו של בעל החיים, כאשר המטופל מאכיל את בע"ח, מנקה את מרחב המחיה שלה, ובאמצעות סביבת המחייה שלה מהווה חוויית הצלחה בקרב המטופל לקשיים שהביא עמו לטיפול.