הרב שלמה אבינר
אסיא, חוברת ס"ה-ס"ו אלול תשנ"ט, ספטמבר 1991 תוכן המאמר:
- החזקת בע"ח טמאים למטרת תרפיה לילדים חריגים
- דין מוקצה בבעלי חיים המשמשים לטיפול רפואי -סיכום הרב אבינר נשאל לגבי גידולי בעלי חיים לצורך תרפיה לילדים חריגים ומתיר דבר זה וכן מתיר להשתמש בבעלי חיים אלה גם בשבת.
שאלה
האם תרפיה באמצעות בעלי חיים מסייעת לילדים בעלי חריגויות לתקשר עם הסביבה ולשפר מיומנויות שונות??
תשובה
מחקרים מראים שתרפיה זו מביאה שיפור לילדים מוגבלים שכלית, רגשית ופיסית, כמו גם לאוטיסטים.
שאלה? האם תרפיה זו מוזכרת אצל חז"ל . האם מבחינה הלכתית יש בעיה להשתמש בבעלי חיים טמאים?
בדרך כלל משתמשים בחיות פרוותיות, כגון ארנב, אוגר, שרקן וכלב
תשובה
איני מכיר מקור לזה אצל חז"ל. אמנם כתוב שמשה רבנו ודוד המלך נבחנו על רעייתם את הצאן, ופיתחו, בדרך של דאגה לבעלי חיים, את ראשית מנהיגותם; אך זה רחוק משאלתך
על כל פנים, אם זה מועיל - מותר הדבר והוא גם מצוה. אין שום בעיה בשימוש בבעלי חיים טמאים, לא על פי ההלכה, לא על פי רזי התורה וגם לא כחומרא. אבותינו ורבותינו הראשונים רכבו על סוסים, חמורים ופרדים, וכן השתמשו בכלבים לשמירה. אמנם חכמים אסרו לעשות סחורה בבעלי חיים טמאים (שביעית, פ"ז משנה ג), גזירה שמא יאכל אותם,אבל בחיות טמאות שאין רגילים לאכול, מותר (שו"ע יו"ד קיז). על פי זה כתב החיד"א שגם מותר לגדל תוכי אף על פי שהוא כשר(ישנן סברות לכאן ולכאן), כיוון שאין רגילים לאוכלו (ברכ"י שם אות ב), והוא הדין לשאר חיות מחמד. אמנם החיה טמאה, אך המובן הוא שאסור לאוכלה והאוכלה נטמא, אך אין איסור להשתמש בה. רק חסידי חב"ד בהוראת רבם נהגו שלא להכניס לביתם חית מחמד שהיא טמאה, אך שאר עם ישראל מעולם לא הקפידו על כך. בנדון שלנו יש לומר שגם הם יסכימו שאין בכך איסור, שהרי אין זו חית מחמד בעלמא, אלא צורך גמור לבריאותו של הילד והתפתחותו הטובה, ולא גרע מהצורך שהיה קיים להחזיק ולהשתמש בסוס, חמור או כלב.
סיכום
מכל הסיבות האלה גם יחד, יש מקום להקל בלא חשש, לרחם על אותם ילדים מסכנים, לעשות עימם חסד ולרפא אותם באופנים אלה.
תרפיה באמצעות בעלי חיים